דינמיקה של "רוצה - הודף" בזוגיות ואיך אפשר לצאת מהלופ הזה
(*נכתב לעיתים בלשון זכר ולעיתים בלשון נקבה, אך תקף לשני המינים).
ביחסים לפעמים יש אחד שרוצה הרבה, ואחד שרוצה מעט.
אחד רוצה יותר משפחה, יותר לצאת לבלות עם חברים, יותר סקס, יותר חיזור, יותר לדבר, יותר מגע, יותר לתכנן, יותר יוזמה….והשני רוצה פחות.
ה"הרבה - מעט" הזה, הוא יחסי. יחסי לזו שעומדת או עומד מולך.
יכול להיות שלך יש יכולת (ורצון) לארח חברים כל שבוע, לעיתים אף פעמיים שלוש בשבוע, ולהנות מזה.
בזמן שלבן הזוג שלך, יכולת ההכלה מסתכמת בפעם בחודש. מעבר לזה, זה כבר מעייף אותו.
כמו שחברה אמרה לי - את יכולה לאכול 2 המבורגרים במסעדה, לו יש מקום רק להמבורגר אחד".
ככל שאחד רוצה יותר ודוחף לעוד, השני יהיה עסוק בהדיפה. כי זה יותר מידי עבורו.
כך קורה שבני הזוג מתמקמים בקצוות של "רוצה" - "לא רוצה".
זה קשה לשני הצדדים - הצד שרוצה הרבה, יוצא מאוכזב ומתוסכל, מרגיש שהוא כל הזמן צריך להנמיך ולרסן את הרצונות שלו, ומרגיש שמכבים אותו. הצד שרוצה מעט - מרגיש שהוא מאכזב כל הזמן. שהוא לא מספיק, שהוא "הורס מסיבות" או "מכבה שמחות".
בעצם שניכם חווים אכזבה ואכזבה זה רגש שקשה לשאת. כמעט בלתי נסבל.
אז איך אפשר לצאת מהדינמיקה הזו?
כדי לסדוק את המעגל הזה, הצד ש"רוצה הרבה" יצטרך ראשית להוריד את הלחץ והתסכול מהצד השני. אין הכוונה כאן שירצה פחות בהכרח, אלא לרצות פחות מהצד השני כרגע. לדוגמה, אם אני רוצה לצאת עם חברים בערב. אני יכולה לשאול את בן הזוג אם הוא רוצה גם. אם הוא אומר שהוא לא רוצה, אז לצאת בלעדיו ולא להיות מתוסכלת מכך.
אם אני רוצה ללכת לארוחת ערב אל אחותי בשישי, והוא לא רוצה לבוא, אז להסכים ללכת בלעדיו. ולא להיות מתוסכלת מזה!
ככל שהצד השני יהיה פחות עסוק בהדיפה כל הזמן, יתחיל בהדרגה להתפנות לו מרחב לחשיבה מה הוא רוצה וליוזמה מהצד שלו.
בעצם, צריך לייצר קצת נפרדות, כדי לחזור ולהתחבר אחר כך ממקום טוב יותר. להתחבר ממקום של כבוד לקצב ולצרכים של האחר.
כדאי לקחת בחשבון ששינוי כזה, כמו כל עבודה על רגש, על שינוי תבניות חשיבה, ושינוי ההתנהגות, הוא לא קל ולוקח את הזמן שלו (גם לרצות שהשינוי יקרה מהר יותר זה "לרצות"). הצד ״הרוצה״ עלול לחוות תסכול ממושך, והצד ״ההודף״ לא ישר ייכנס לוואקום וייזום. זה יכול לקחת זמן.
ואם זה לא קורה בסוף, אז זה מצריך התבוננות יותר עמוקה .
כנראה שלעולם יהיה פער ברצון וביכולות שלכם. אבל ככל שנשלים עם הפער הזה ונלמד לחיות איתו, התסכול ילך ויפחת.
שלום לכל החברים שלי שם בחוץ, אני אנה קדם, מספליט, קרואטיה. אחרי שהייתי איתו בקשר עשר שנים, בעלי נפרד ממני, עשיתי הכל כדי להחזיר אותו אבל הכל היה לשווא, רציתי אותו בגלל האהבה שיש לי אליו, התחננתי בפניו עם הכל , הבטחתי, אבל הוא סירב. הסברתי לחברה שלי באינטרנט, והיא הציעה לי ללכת לד"ר אפטה, אשף גדול שיכול לעזור לי לתת לחש כדי להחזיר אותו, אבל אני בחור שמעולם לא האמין בלחש, לא הייתה לי ברירה אלא נסה את זה, שלחתי הודעה לד"ר אפטה, והוא אמר לי שאין בעיה הכל יהיה בסדר לפני 48 שעות, האקס שלי יחזור אליי לפני 48 שעות, הוא הטיל כישוף ובאופן מפתיע ביום השני, זה היה בסביבות 4:00 אחר הצהריים. האקס שלי התקשר אליי, כל…
האם יש דרך לדעת האלה הפערים בין הרצונות הם גדולים מדי?
ה״אובר״ רצון לשנות את בן הזוג / הרצונות שלו. בעוד שאני נשארת מתוסכלת.
מנסה לעבוד על הנושא,
תודה על הכתבה שלך.