זוגיות דורשת מגע

אני מאמינה שללא מגע פיזי אנחנו מתקשים להחזיק זוגיות בריאה.

אני גדלתי בבית שיש בו הרבה חום ומגע. ההורים שלי היו (ועדיין) מתחבקים הרבה, מחזיקים ידיים, מתנשקים לידינו הילדים ולכן מגע זה משהו שמרגיש לי טבעי מאוד.

ברגעי מתח או אחרי ריב ביני ובין אודי, אחרי שהרוחות והעוצמות נרגעות, יד רכה על הרגל בזמן נסיעה באוטו יכולה לקרב שוב ולשבור את המרחק, לפעמים יותר ממה שמילים היו מצליחות לעשות.

מגע אם כך, זה סוג של תקשורת.

כמובן שמגע הוא לא במקום מילים ויש צורך לדבר על דברים שמפריעים או פוגעים, אך זו אחת הדרכים שמייצרות קרבה ומורידות חסמים ביננו.

הרבה אנשים גדלו בבתים בהם לא היה מגע, או לא ראו מגע בין ההורים ואז קשה להם יותר לייצר קרבה דרך מגע או להכניס מגע לחיי היום יום שלהם. אצל זוגות כאלה, כשהזוגיות נתקלת בקונפליקטים ופערים עשוי להיווצר מרחק בין בני הזוג והתרופה של המגע, המסייעת לפעמים לגשר ולחבר על אלה, לא זמינה להם.

לעבוד על בעיות עומק ופערים ביחסים לוקח זמן. לפעמים הרבה זמן. האם אפשר בינתיים, לעבוד על קרבה פיזית? כמו חיבוק, או להחזיק ידיים כשהולכים ברחוב. ללטף את העורף כשנוסעים ברכב או לשבת צמוד על הספה כשרואים סדרה בערב. מחקרים רבים הראו שמגע פיזי, כמו חיבוק למשל, מביא לעלייה ברמת ההורמון אוקסיטוצין המגביר את תחושת האהבה והחיבה.

לבני זוג ששניהם לא גדלו בבתים שהיה בהם הרבה מגע פיזי, יהיה מאתגר לנסות מגע. ההרגשה בהתחלה תהיה מוזרה ואפילו מלאכותית, אך ייתכן מאוד שאם הם יתמידו גם כשזה מביך או מוזר ,הם יצליחו מתוך כך להגיע לקרבה רגשית מהר יותר.

אני מודעת לכך שיש אנשים שהדרך הזו לא מתאימה להם, והם צריכים קודם לרפא את המשקעים שביניהם ולהתקרב רגשית ורק אז יוכלו להתקרב פיזית. זה כמו שקיימות המון סוגי דיאטות ולכל אחד תעבוד דיאטה אחרת. זה עניין של ניסוי ותעייה. לחלק התרופה של המגע יכולה לסייע ולהביא נחמה ולחלק זה פחות יעבוד.

מה שטוב בדרך הזו, היא שגם אם ניסיתם ולא הלך, גם במקרה של כישלון, המחירים הם לא גבוהים. אין נזק .

לעומת זאת אם הצלחתם לייצר מגע ואינטימיות, הרווח הוא גדול מאוד .