יצא לי בשנתיים האחרונות להנחות קבוצות גברים בנושא של יחסים וזוגיות.
בשני המפגשים האחרונים דיברנו על אהבה. כל כך פשוט וכל כך מורכב. לא ציפיתי שאתרגש כך מהמפגשים.
כשאחד הגברים בקבוצה שאל האם אני באמת מאמינה שאהבה זה משהו שאפשר ללמוד, נזכרתי כמה התובנה הזו - שאני צריכה ללמוד איך לאהוב הייתה מהפכנית עבורי, אי שם בגיל 28, אחרי שיחסים של 7 שנים עם אהבה גדולה התפרקו לי בידיים.
האמנתי, כמו הרבה אחרים, שאו שמרגישים אהבה או שלא. וזהו. אבל רגש הוא בא והולך ומושפע מאוד מהמחשבות שלנו.
אז כן, אפשר וצריך ללמוד אהבה. לאחר החיבור הראשוני, נבנים לאט לאט יחסים , ושם צריך ידע ותובנה.
ככל שאנחנו לומדים לאהוב אז האהבה ביננו גדלה. זה עדיין מפתיע אותי איך זה קורה.
אהבה וזוגיות זה הדבר הכי מורכב שיש, אבל בדרך כלל אין שום הדרכה בתחום.
מלמדים אותנו 12 שנה מתמטיקה, לשון, אנגלית - אבל כמה דיברו איתנו על אהבה ויחסים?
בלימודי האהבה אנחנו מנסים ללמוד איך לאהוב בלי לשלוט, לאהוב בלי הרצון לשנות או להציל את השני, בלי להנמיך או להחליש את השני כדי שנרגיש יותר טוב עם עצמנו.
כשאנו מצליחים בזה, יש יותר מקום להתפעלות, להערכה, להישענות לפעמים ולהתקרבות.
Kommentare