למה חשוב לסגור ״פתחי יציאה״ בזוגיות?

פתחי יציאה הם דרכי מילוט או אופציות שאנחנו שומרים לעצמינו ברקע. אנחנו עושים את זה בכל מיני תחומים בחיים – למשל שומרים אופציה בעבודה אחרת עד שהעבודה חדשה תיסגר, או שומרים ברקע אקסים עד שרואים לאן הקשר החדש מתפתח. אנחנו שומרים על אופציות בצד כדי לשמור על עצמינו מפגיעה, כדי שלא נצא קרחים מכאן או מכאן. שיהיה במה להיאחז אם דברים לא יסתדרו. אנחנו רוצים לרפד את הקרקע בכריות רכות כדי שאם ניפול, יהיה לנו פחות כואב. אם זאת, לריפוד הזה יש מחיר.

הזדמנויות חדשות בחיינו נפתחות בד"כ במקומות בהם אנחנו מתמסרים ומשקיעים את מירב האנרגיה שלנו. אם האנרגיה והמשאבים שלנו מושקעים בלשמר אופציות בצד וללכת על בטוח, הדבר יכול לעכב אותנו מלהגיע לאן שאנחנו באמת רוצים ושואפים – אהבה, זוגיות מיטיבה או עבודה מתאימה יותר. יש פעמים שנצטרך לסגור פתחי יציאה כדי שנוכל לצאת לדרך חדשה.

בואו ניקח לדוגמא זוג בתחילת הדרך, לפני חתונה. שני בני הזוג בעצם עוברים תהליך של סגירת אופציות מהעבר (אקסים) ובמידה רבה גם סגירת אופציות של בני זוג אחרים בעתיד. זה צעד שיחסית קל לנו להבין. אם זאת, יש פעמים שנצטרך לבחור לעשות זאת שוב בהמשך השנים, במיוחד סביב משברים בזוגיות.

באחת הפגישות של אסי והדס (שמות בדויים), שהגיעו במשך כמה שבועות לטיפול, אסי היה תוקפני כלפי הדס וכעוס כבר מתחילת הפגישה. התברר שהדס הניחה מסמכי גירושים על שידת המיטה שלהם כמה ימים קודם - ״ לא יכולתי כבר. כל כל כעסתי״ היא הסבירה ״ אבל אמרתי לו שאני אבטל את זה״. האיום הזה שריחף בחדר השינה עירער את אסי וגרם לו לקחת 10 צעדים אחורה. כולנו עמוק בפנים מפחדים שיעזבו אותנו, שינטשו אותנו והאקט הזה הוא מאוד מערער ומייצר מרחב זוגי לא בטוח, שממנו קשה להתרומם.

זוגות לפעמים באים לטיפול זוגי כשהם פסיעה אחת לפני פרידה, לפני גירושים, ורוצים ״לתת לזה צ’אנס אחרון״…״ לוודא שהם עשו הכל לפני שמפרקים״. הם באים אבל ברקע הם כבר דיברו על האופציה של פרידה, לפחות אחד מהצדדים. גם במקרה כזה, ואולי במיוחד במקרה כזה, בשביל שתהיה אפשרות לשינוי, לשיפור, צריך להוריד את האופציה הזו מהשולחן, לפחות לתקופה מוגדרת.

בדוגמה אחרת, רעות התלוננה בפני בעלה, רועי, שהוא יוצא מהבית הרבה וכעסה מאוד על כך. רועי כתגובה תיאר אוירה קשה ביניהם וריבים קולניים על בסיס קבוע ולכן לדבריו מחפש כל הזמן דרכים לברוח מהבית. תשובתו פגעה בה ובאופן אוטמטי ענתה "אז אם כל כך לא טוב לך, תעזוב. בוא נסיים את זה. נתגרש ואני אקח עו"ד מעולה למזונות". באותו רגע שרעות "פתרה" את הנושא בפרידה, נחסמה הדרך לעבודה הזוגית. הדבר מיד מסית את השיח והלב מהמוקד האמיתי שהוא - התמודדות עם כך שהאווירה בבית וביניהם היא רעילה ושיש למצוא דרך לייצר מרחב נעים כדי ששניהם ירצו לחזור אליו בסוף היום.

אם בכל פעם שיעלה כאב, פגיעות, או תחושה של מבוי סתום, אחד הצדדים או שניהם יאיימו בפרידה, לא תתאפשר התפתחות וקרבה בתוך הזוגיות. ברור שגירושים זו אופציה במידה ואין התקדמות או שינוי, אך כדי שהמאמצים שלכם יישא פרי, יש לסגור פתחי יציאה קודם, רצוי לתקופה של בין 3 חודשים ל 6 חודשים.

כאשר אנחנו סוגרים פתחי יציאה, מתחייבים ופועלים במציאות לשינוי היחסים, גם כשזה מפחיד או שנראה לנו שיותר קל להרים ידיים, אנחנו מגדילים את הסיכויים לחוות יחסים שיש בהם קרבה, תמיכה ואהבה.