לקראת הבחירות - מה עושים כשבני הזוג מגיעים מרקע אידיאולוגי שונה?

לפני כ 6 שנים כתבתי על הקשיים שהתעוררו בזוגיות שלי בעקבות כך שהיינו בצדדים מנוגדים של המתרס הפוליטי, ועל איך התמודדנו עם זה.

מאז השתנה דבר או שניים. במרחב האישי, התווספו 3 ילדות קטנות לבית , הרבה כביסות ודאגה לפרנסה, כך שלא נשאר כמעט פנאי וזמן לחשוב על פוליטיקה.

במרחב הפוליטי, הימין הצטמטם ל- ״התקשורת ובתי המשפט שמאלנים״ והשמאל הצטמטם ל- ״רק לא ביבי״. לא מעורר השראה במיוחד.

מה שלא השתנה זה האמוציות והלהט של וויכוחים פוליטיים בין שמאלנים לימניים בסלון, בעבודה, בין בני משפחה , חברים ובין בני זוג. כאילו שאם מישהו יכריע את הוויכוח בסלון, תהיה לזה השפעה אמיתית בסכסוך בין ימין ושמאל או בסכסוך הישראלי פלסטיני. כמה פעמים נתקלתם בסיטואציה בה ימני הצליח לשכנע שמאלני, ולהיפך? מעט מאוד, אם בכלל.

וכך היה הדבר גם ביני ובן זוגי בשנה הראשונה בנישואים, עד לרגע אחד ששינה ב 180 מעלות את הדינמיקה הזו.

אני אז הצבעתי לשמאל והוא הצביע לימין. הכרנו כשאני הייתי בעיצומו של מחקר תיזה בנושא המו"מ הישראלי-פלסטיני, והוא הגיע מבית פעיל פוליטית בציונות הדתית, כך שהנושא היה בדמנו. הגענו לקשר משתי קצוות אידיאולוגיים.

כשהתקרבו הבחירות, התחילו המריבות. נכנסנו ללופ בו כל אחד מאיתנו הביא ״הוכחות״ לכך שהוא צודק והצד השני הזוי ולא רואה את המציאות כפי שהיא. שנינו התבצרנו בדעותינו, ולא הצלחנו להקשיב, ובטח לא להכיל דעה שונה מזו שאחזנו. האמנתי בכל מאודי, שאם רק אצליח לגרום לו לראות את הדברים כפי שאני רואה אותם, הוא ישתכנע ויסכים איתי. זה לא קרה.

הפער האידיאולוגי הרבה פעמים משליך גם על איך אנחנו תופסים את בן הזוג , משפיע על הערכה שלנו כלפיו (הוא קיצוני ומושפע, למשל) וגם מעלה פחד עמוק לזהות שלנו.

אז איך מתמודדים עם פער כזה?

הדינמיקה ביננו התחילה להשתנות ברגע אחד שזכור לי במיוחד: באחת השיחות האינסופיות שלנו על ׳חלוקת ירושלים׳ , לא הגבתי מיד בחזרה ולאחר כמה דקות מחשבה, אמרתי : אתה יודע מה, זה באמת נושא מאוד מורכב. אני יכולה להבין איך אפשר לראות את זה גםמהזוית הזו".

הייתה שתיקה. ראיתי על פניו שהוא מופתע ומעט מבולבל. ההכרה, ולו חלקית , בנרטיב שלו, בהגיון שבדעה שלו, שינתה משהו. אצלו ואצלי. המאבק ביננו התחיל להירגע.

מאותו רגע קטן, בתהליך הדרגתי, הצלחנו לעבור מוויכוח לדיון. הדיון לא תמיד קל, אבל הוא פתוח ובו מותר לדבר על הכל. עברנו מעולם של שחור ולבן - לעולם של גוונים בו אנחנו מנסים לשאת את המורכבות שלהמציאות ולחיות עם הניגודים. הדעות הפוליטיות לא בהכרח ישתנו , אבל רואים יותר את המשותף מאשר את השונה.

כשמישהו נותן תוקף לסיפור שלנו, גם אם הוא לא מסכים לגמרי, אנחנו כבר לא חייבים להגן על הסיפור בחירוף נפש. כשיש מקום לנרטיב שלנו בשיח, רק אז יכול להיפתח סדק . סדק שדרכו נוכל להכיל דעה שונה ואולי אפילו להרחיב את זוית הראיה שלנו. להרחיב את הסיפור.

בכל זוגיות יש פערים , אם זה לגבי חינוך הילדים, סדרי עדיפויות , התנהלות הכלכלית, אולגבי דעות פוליטיות. לא תמיד אפשר לפתור או להסכים אבל אפשר לתת דגש על המחבר וללמוד לחיות עם הפער.

ובהצלחה לקראת הבחירות לכל הזוגות שנמצאים בצדדים מנוגדים של המפה הפוליטית !